בולגריה

נופים הרריים קסומים, מנזרים מבודדים, מסגדים ושרידים רומיים וביזנטיים, בצמוד לאתרי סקי וחוף זולים במיוחד

בולגריה היא מדינה הנאבקת להסתגל למציאות החדשה, ותושבים שנותרו מסבירי פנים להפליא גם אל מול הכאוס הכלכלי והפוליטי של מדינתם. בולגריה העירונית, במיוחד סופיה, השתנתה מאוד. בכפרים, לעומת זאת, תוכלו עדיין לראות אנשים רוכבים על חמורים לעבודה, ואוכלים תפוחי אדמה שגידלו בעצמם וגבינה שחבצו בעצמם מחלב הפרות שלהם. ההבדל היחיד בין אז לעכשיו הוא שכיום, בסוף היום הם מתיישבים לצפות בשידורי טלוויזיה בלוויין.

רמת האינפלציה הגבוהה פירושה שעבור מבקרים המגיעים ממדינות עם מטבע חזק יותר מהמטבע המקומי (וזה נכון למרבית מדינות העולם), אתרי הסקי והחוף זולים בצורה קיצונית. ולא צריך יותר מדי כסף כדי להעריך את נופיה ההרריים של בולגריה, את המנזרים המבודדים, את הכנסיות, את המסגדים, את השרידים הרומאיים והביזנטיים, ואת הקפה המצוין שיציעו לכם בכל מקום אליו תגיעו.

בולגריה שוכנת בצומת הדרכים של אירופה ואסיה, בלב הרי הבלקן. בכל מסע ראוי לשמו שתערכו בבולגריה מובטח לכם שתראו מגוון מרהיב של נופים. מגדות הדנובה, משתפל מישור סחוף רוחות כלפי מעלה אל פסגות הסטארה פלאנינה . רכס זה, המתנשא ממזרח למערב, חוצה את חציה הצפוני של המדינה, מהים השחור עד סרביה. דרום בולגריה הוא אזור הררי אף יותר. פסגת מוסאלה שבהרי רילה מדרום לסופיה היא הפסגה הגבוהה ביותר בין האלפים לבין הרכס הטראנס-קווקזי, והבאה בתור אחריה היא פסגת וירן שברכס פירין מעט מדרום לה. הרי רודופי מתנשאים ממזרח להרי רילה ולרכס פירין, לאורך הגבול עם יוון, בחצי הדרך בין הים האגאי לבין מישור תרקיה שבמרכז בולגריה. מישור זה נפתח אל חוף הים השחור במפרצים ואגמי חוף נהדרים בבורגאס ובווארנה

היסטוריה

בימי קדם היתה בולגריה, ארצם של אורפאוס ושל ספארטאקוס, חלק מממלכת מקדוניה. בשנת 46 לפני הספירה כבשו הרומאים את חצי האי הבלקני כולו, ושלטו בו עד פלישת השבטים התראקיים-איליריים, שהותירו את האזור שומם. בשנת 679 חצו הבולגארים, שבט טורקי לוחמני, את נהר הדנובה כדי לייסד את הממלכה הבולגרית הראשונה; מאוחר יותר הם התפשטו דרומה על חשבון הביזנטים, ואז כבשו סופית את מקדוניה במאה התשיעית. הבולגארים נטמעו בסופו של דבר בסלאבים, שהיו רבים מהם, ואימצו את שפתם ואת אורח חייהם.

הממלכה הבולגרית השנייה (1185-1396) נוסדה אחרי ששני אחים, אסן ופטר, הובילו התקוממות כללית כנגד הביזנטים. הממלכה התרחבה וכללה את כל תראקיה, מקדוניה ואלבניה. במשך שתי המאות הבאות כרסמו הטטארים והטורקים בשטחה של הממלכה. עד סוף המאה ה-14 כבר שלטו הטורקים בכל רחבי בולגריה, והחלו 500 שנה של שלטון עות'מאני.

בתחילת המאה ה-19 שגשגו המסורות והמנהגים העממיים במסגרת תקופת התחייה הלאומית, ואילו תנועות מחתרתיות רקמו תוכניות כנגד השלטון הטורקי. כאשר פרצה המהפכה מוקדם מדי, בקופריבשטיצה באפריל 1876, דיכאו אותה הטורקים תוך זמן קצר ובאכזריות רבהבני ברית אירופיים באו לעזרתה של בולגריה בסוף שנות ה-70 של המאה ה-19. רוסיה, המושיעה העיקרית, ספגה 200,000 אבדות בנפש בסכסוך. כאשר הגיע הצבא הרוסי עד כדי 50 ק"מ מאיסטנבול, נכנעה טורקיה ומסרה 60 אחוז מחצי האי הבלקני לידי בולגריה. ההיסטוריה המודרנית של בולגריה מתחילה מ 1878.

בולגריה תמכה בגרמניה במלחמת העולם השנייה, אך הצאר בוריס השלישי, שחשש מהתקוממות עממית, סירב להכריז מלחמה כנגד רוסיה. תנועת המחתרת 'חזית ארץ האבות' הרכיבה אופזוציה לממשל הפרו-גרמני, ובסופו של דבר זכתה בתמיכה ציבורית מספקת כדי להדיח את השלטון המלוכני. הקומוניסט טודור ז'יבקוב שכנע את הצבא לעבור לצדו, וכתוצאה מכך החלו הבולגרים להלחם לצד משחרריהם בעבר -הרוסים.

תחת שלטונו של זי'בקוב, מנהיגה של בולגריה בשנים 1954-1989, היתה בולגריה לאחת המדינות המשגשגות ביותר במזרח אירופה, וחקלאים הורשו לעבד חלקות אדמה פרטיות קטנות, והצמיחה התעשייתית הביאה לכך שהתעשייה היתה אחראית למחצית מהתוצר הלאומי הגולמי. התמוטטות הקומוניזם ב-1989 הותירה את בולגריה חשופה, והמעבר לשלטון דמוקרטי היה תקופה קשה ומלאת בעיות. המפלגה הקומוניסטית, ששינתה את שמה למפלגה הבולגרית הסוציאליסטית, הצליחה לכוון את התפתחותה של הדמוקרטיה החדשה, בהגבילה מאוד את השפעתו של הנשיא. אינפלציה מהירה, שיעור אבטלה גבוה, העדר רשת בטחון כלכלית ועושרם הניכר לעין של פושעים מורשעים הביאו להתפכחות בכל רחבי המדינה. הקידמה, או המפלצת המסורבלת שהינה, ממשיכה גם תחת שלטונו של הנשיא פטאר סטרויאנוב.

המטבח של סופיה הוא הקוסמופוליטי ביותר שתמצאו בכל בולגריה, אך כאן גם מוצע המבחר הרחב ביותר של מאכלים אמריקניים שמנוניים. המקומות הטובים ביותר לאכול בהם הם המהאנאס, מסעדות מסורתיות בסגנון טברנה, שבדרך-כלל הינן זולות מאוד, מגישות אוכל בולגרי מסורתי, ונשארות פתוחות עד מאוחר.

אתרים שחובה לראות בבולגריה

ערים

סופיה

סופיה, העיר הגדולה בבולגריה, מרכז העיר שופץ בטוב טעם אחרי מלחמת העולם השנייה, והינו אזור נאה, עם שטחים פתוחים נרחבים, מרוצפים בלבנים צהובות מתחנת הרכבת מובילה שדרת מארייה לואיזה דרומה אל קתדרלת סבטה נדליה ששופצה אחרי הפצצה החזית הפשוטה של הבניין אינה מעידה על הפרסקאות המרשימות המצויים במרכז הכנסייה האפלולי. מצדה השני של הקתדרלה, סמוך למוזיאון הלאומי להיסטוריה עוברת שדרת ויטושה השדרה האופנתית של סופיה המודרנית. על חלקו המזרחי של מרכז העיר חולשת כנסיית אלכסנדר נבסקי הניאו-ביזנטינית, יד זיכרון ל-200,000 החיילים הרוסים שנהרגו בהגנה על עצמאותה של בולגריה. על כיכר באטנברג חולש המאוזוליאום של גיאורגי דימיטרוב שהיה ראש ממשלת בולגריה מ-1946. עד אמצע שנות ה-90, אז נשרפה גופתו החנוטה, מעברה השני של כיכר באטנברג, בצדה הצפוני, נמצא בית המפלגה לשעבר, מבנה סטליניסטי מאיים, אשר נבזז ונהרס בחלקו במהלך הפגנות ב-1990. לאחר מכן שימש המקום כבית קולנוע, שוק ודיסקוטק, אך כיום שוב מנוהלים מכאן עסקי הממשל.

פלובדיב

פלובדיב היא עיר עתיקה ביותר עם היסטוריה בת אלפיים שנה. העיר שוכנת על 6 גבעות (טפייטה). בעיר שרידים מעניינים מתקופות שונות, וברחבי העיר העתיקה ניתן לראות סגנונות יפהפיים של בניית בתים.

וליקו טארנובו

וליקו טארנובו, בירת הממלכה הבולגרית השנייה (1185-1393), עתירה בהיסטוריה. נהר היאנטרה מתפתל בערוצו דרך מרכז העיר, ובתיה הציוריים של העיר שוכנים על צלעות הצוקים. מצודת הצארים ההרוסה, המוקפת כמעט לגמרי בנהר, היתה מבצר איתן, שנבזז בידי הטורקים ב-1393. כנסיית המושיע הקדוש נבנתה מחדש בראש הגבעה, ונשקף ממנה נוף מרשים. תוכלו להתבונן ביסודותיו של הארמון המלכותי ההרוס, שהיה ביתם של 22 צארים ברציפות. סלע ההוצאות להורג הוא צוק סלע מאיים המצוי מיד מצפון לארמון, וממנו נדחפו בעבר בוגדים אל מימי נהר היאנטרה.

נסבאר

בשנת 510 לפני הספירה ייסדו היוונים את נסבאר הלא היא מסמבריה העתיקה, באתר בו נמצא יישוב תראקי. העיר היתה בעלת חשיבות רבה לביזנטים כעמדת מסחר, ומ-40 הכנסיות שנבנו בנסבאר במאות החמישית והשישית נותרו כיום בעיקר הריסות. נסבאר חדלה להיות עמדת מסחר פעילה במאה ה-18, וכיום היא מתקיימת בעיקר על דיג ועל תיירות. העיירה שוכנת על גבי חצי אי סלעי קטן, המקושר ליבשת באמצעות לשון יבשה צרה. שרידי חומת העיר מן המאה השנייה מתנשאים מעל תחנת האוטובוס, ובתי עץ ואבן סדורים לאורך הרחובות המתפתלים, המרוצפים אבן.

ורנה

בירת הים השחור, היא העיר השלישית בגודלה בבולגריה, אחרי סופיה ופלובדיב. חיים בה 300 אלף איש. היא ממוקמת במפרץ, מה שמבטיח בדרך-כלל ים שקט, ללא זרמים מסוכנים. העיר עצמה היא בליל סגנונות בנייה של העת העתיקה, ימי הביניים, תקופת הרנסנס והתקופה המודרנית, כשההשפעה היוונית ניכרת מאוד. בעיר מוזיאונים, גלריות אמנות, כנסיות עתיקות וגנים ציבוריים מרהיבים ביופיים הנושקים לים.

אתר הנופש "חולות הזהב" ממוקם 17 ק"מ צפונית לורנה. אורכו של החוף מגיע לארבעה ק"מ, ובחלקו הגדול הוא גובל ביער. השילוב של חול וים מצד אחד ויער מצד שני הוא בלתי רגיל ומיוחד. החול, כפי שמרמז שמו של המקום, אכן נראה כמו זהב. צהוב בהיר, רך וקטיפתי

כפרים בבולגריה

קופריבשטיצה

קופריבשטיצה משומרת כמעין מוזיאון פתוח לתקופת התחייה הלאומית הבולגרית, ואפילו כיום כמעט שלא הוכתמה על-ידי קוקה קולה ומארלבורו. כאן, ב-20 באפריל 1876, הוביל טודור קאבלשקוב את ההתקוממות כנגד הטורקים, שבסופו של דבר הביאה למלחמת רוסיה-טורקיה בשנים 1877-78. אירועים אלו מתועדים היטב בבתי המוזיאונים השונים; אך אפילו ללא התפקיד המכריע שמילא בהיסטוריה של בולגריה, שווה לבקר בכפר זה ולו כדי לראות את הרחובות המתפתלים, מרוצפי האבן, ולהלך על גבי גשרי האבן, החוצים פלגים מפכים.

וארווארה

וארווארה היא כפר דיג זעיר, 82 ק"מ מדרום לבורגאס. בחורף זהו מקום שקט ביותר, אך מדי קיץ משנה הכפר את אופיו לחלוטין, כאשר אומנים ואנשים שמחפשים סגנון חיים אלטרנטיבי מגיעים לכאן מסופיה כדי לערוך קמפינג בשדות שמעל החוף. האנשים המבוססים יותר מחזיקים כאן בקתות עצים, אותן מתקנים מדי שנה.

מנזר בצקובו

מנזר בצ'קובו הוא השני בגודלו ובחשיבותו בבולגריה. במנזר זה קבור הפטריארך מקסים שארגן את העם הבולגרי להפגנה למען שמירה על היהודים בימי מלחמת העולם השניה. במנזר מצוייה כנסיית "סבטי ארחנגל" אשר נבנתה במאה ה- 12.

מנזר רילה

שוכן בתוך עמק צר, סייע לקיים את התרבות הבולגרית במשך התקופה האפלה של השלטון הטורקי, שנמשך מהמאה ה-15 עד המאה ה-19. המנזר נוסד על-ידי איוואן רילסקי בשנת 927, ושימש כמקוםמקלט לנזירים; בשנת 1335 הועבר המנזר למיקומו הנוכחי, מרחק שלושה ק"מ ממיקומו המקורי. מגדל השעון שליד הכנסייה הוא כל שנותר מאותה תקופה. ב-1833 החריבה שריפה את המנזר, אך הוא נבנה מחדש תוך זמן קצר, בסגנון התחייה הלאומית. הכנסייה המרהיבה, בעלת שלוש הכיפות הגדולות, מעוטרת ב-1,200 פרסקאות (ציורי קיר) המתארים תורמים ודמויות תנכיות. ישנו גם איקונוסטאזיס (מחיצה בכנסייה בין האזור הציבורי לפרטי), עליו מתוארות 36 סצינות תנכיות. במוזיאונים כאן מוצגים פריטי אמנות דתית וחפצים שונים, כמו גם תלבושות עממיות וכלי בית. כשני ק"מ מהמנזר אל תוך היער נמצאת המערה שבה חי איוואן רילסקי, ובה הוא קבור כיום. לפי אגדה מקומית, מי שיכול לעבור דרך החור שבגג המערה לא חטא, ומכיוון שהחור גדול למדי, האגדה פופולרית ביותר.

הרים

הרי רילה

הרי רילה מלאי ההוד, המתנשאים מדרום לסופיה, הם המקום לטיולים רגליים. את הטיול הקלאסי של חציית ההרים אפשר לעשות ביומיים, תלוי בנעלי ההליכה שלכם ובמספר העצירות. הנמרצים מביניכם יכולים להתחיל מאתר הסקי בבורובץ ולטפס אל פסגת מוסאלה ההר הגבוה ביותר בחצי האי הבלקני, בדרכם אל המנזר

הרי רודופי

אם לא אכפת לכם להיתקע במחוז כפרי במיוחד, צאו לשיטוט נינוח ברחבי הרי רודופי (RodopiMountains), ביתן של הקהילות המבודדות ובעלות הגיוון האתני הרב ביותר בבולגריה. הנוף כולל ערוצים מרהיבים ומדרונות סלעיים תלולים, הנפתחים אל שדות מדורגים ויערות אורנים. מסורות הסלאבים הבולגרים חזקות במיוחד ברודופי, וכאן חיה מרבית האוכלוסייה המוסלמית: טורקים ופומאקים, שאבותיהם המירו את דתם במהלך שלטון האימפריה העות'מאנית. בתקופה הקומוניסטית הוכרז אזור חיץ בן 20 ק"מ לאורך גבולה הדרומי של בולגריה, שהבטיח כי הכפריים באזור זה יישארו מבודדים.

הר ויטושה

לא רחוק מסופיה נמצאים מספר אתרי סקי, שבחורף רובם עמוסים תיירים רבים. קחו לדוגמה את אחד המקומות הבאמת מקסימים כאן - הר ויטושה (Mt Vitosha) - המדובר בהר מעוגל המתנשא כ-80 ק"מ מדרום לסופיה. זהו אתר סקי פופולרי בחורף. אבל גם בקיץ ובעונות המעבר לא ממש משעמם כאן. תוכלו לעלות אל הרי ברכבל הכסאות ולהנות מנוף מדהים בהחלט. טיולי האביב והקיץ כאן הם נפלאים, ויש מסלולי הליכה רבים כאן שההנאה מהם מרובה. אפשר,

סקי

סקי היא פעילות מבוססת מאוד בבולגריה, והעונה נמשכת מדצמבר עד אפריל. הר ויטושה, בשוליה הדרומיים של סופיה, הוא אתר הסקי הנגיש ביותר בבולגריה; אך האתר הגדול ביותר נמצא בבורובץ, 70 ק"מ מדרום לסופיה, שבו תקבלו כתפאורת רקע את ההרים הגבוהים ביותר בבלקן. פאמפורובו שבהרי רודופי פופולרי בקרב גולשים המגיעים במסגרת עסקאות חבילה, ובאנסקו שבהרי פירין הוא אתר הסקי הכי פחות ממוסחר בבולגריה. טיפוס הרים הוא פעילות אפשרית נוספת, ואינכם חייבים להיות אדמונד הילארי כדי להעפיל לראש פסגת מוסאלה. ישנן גם אפשרויות הליכה פחות מאמצות ברכס סטארה פלאנינה ובהרי רודופי. ספורט מים ורכיבה על סוסים הן פעילויות נוספות הפופולריות בקרב הבולגרים